<h1>רבינו ירוחם נכ"ד ח"א</h1>
<h2>דף נב.</h2>
אמר לסופר לכתוב גט לארוסתו לכשאשאנה אגרשנה וגרשה בו אחר שנשאה הרי זה גט פשוט ביבמו' וכתבו התו' ואף על גב דאמרי' דאינו גט התם מיירי שכתב בגט זמן הכתיבה ופסול שמא יאמרו גטה קוד' לבנה ולגמרי אינו גט ואף על גב דגט ישן כשר בדיעבד דהכא דכנסה ודאי איכא ביאה, והא דאמרינן הרי זה גט מיירי שכתב בו זמן הנתינה דאפילו גט ישן לא הוי. ועוד פשוט ובאשה דעלמא שאינה ארוסתו אינו גט מפני שאין בידו לגרשה פי' ואפי' כתוב בו זמן שאחר הגרושין ואם כנסה אינו יכול לגרשה בו ואם גרשה בו אינו גט.
<h2>דף קו.</h2>
גט מוטעה פסול כגון שאמרו לו תן לה גט על מנת שתתן לך מאתים זוז אם תתן הרי זה גט ואם לא תתן אינו גט ואף על פי שהוא דבר גדול וכל שכן אם הוא דבר שהיא חייבת לו כגון שיש בידה ממנו ממון ונתן לה גט כדי שתתן לו הממון אם נתנה הוי גט ואם לאו אינו גט פשוט ביבמות. ואירע מעשה לפני באיש אחד שנתקוטט עם אשתו ותפשה היא שטרי חובות ממנו ונתן לה גט כדי שתתן לו שלו ונתנה לו שלו אחר שקבלה הגט, והיו טוענין בשבילו כי הגט אינו גט כי הוא גט מוטעה ופסול כי לא נתן לה אלא כדי לגבות שלו וראיתי כמה גדולים שנחלקו על זה לפי סוגית הגמר', ולפי עניות דעתי כי אין ראיה מכאן והגט גט.
